<h1>האגור סימן אלף שס"ח</h1>
<h2>דף נט:</h2>
פסק גדול בדורו מהר"ר יעקב מולן ז"ל על אשה שאין לה וסת קבוע. אך בכל פעם שראתה, ראתה בסימנין. כגון מעטשת או חוששת פי כריסה. ועתה נתקלקלה אותה האשה ובשעה שיושבת על הספל שעושה צרכיה מאד מצטערת ביציאת מי רגליה ולאחר שתעמוד מצרכיה בודקת עצמה ומוצאת לרוב פעמים על העד דם ואינו אדום ממש. רק דיהה כמו מוגלא. וזה נמשך לה שנים רבות. והשיב לפי דעת מהר"ם החמיר בדבר. כמו שהביאו המרדכי כיון שנמצאה דם על העד. אבל מהר"ר שלום ז"ל כתב שאם היא רואה תמיד ע"י כאב אז תלינן שבא מחמת מכה וטהורה. אבל אם רואה לפעמים בלתי כאב טמאה. ועוד בכאן יש סמך לומר שלא בא מן המקור הואיל ואינו דומה למראה דם אלא למוגלא. ואף ע"פ שאין אנו בקיאים במראה דם לענין כזה מקילין. עכ"ל. האשה שהטילה מים בספל ונמצא בו דם. כתב הרמב"ם שטהורה בכל ענין בין עומדת בין יושבת בין מקלחת בין שותת. והרא"ש ז"ל כתב דיושבת טהורה בכל ענין דכיון שהמקום רחב לא הדרי מי רגלים למקור להביא משם דם. אבל בעומדת שהמקום צר לה אם מזנקת לתוך הספל שהמים יוצאין בקלוח טהורה. אבל אפי' שותת על שפת הספל טמאה. טורים.
